בעקבות הבידוד החברתי שהוטל עלינו, אנחנו נאלצים להתנהל אחרת מהרגיל, וזו הזדמנות להבנה של הוצאות משפחתיות. אלה מתחלקות לשלושה סוגים: 

הוצאות קבועות: אלו שמשלמים פעם בחודש, רצוי בהוראת קבע. גם אם נחליט לעצור את ההוצאה, זה ישפיע רק בחודש הבא. מדובר על הוצאות דיור (משכנתא או שכר דירה), ביטוחים, תשלומים שונים כמו ארנונה, מים, חשמל, הוצאות תקשורת, החזרי חובות (כולל פריסה לתשלומים בכרטיס אשראי), והוראות הקבע לחיסכון. 

אצל רוב המשפחות, ההוצאות הללו תופסות נתח משמעותי מהתקציב. כדאי לעבור על כל הוראות הקבע. מפתיע אותי כל פעם מחדש החיסכון שאני מצליחה להשיג לאנשים רק מהפניית הפנס ובדיקת התנאים, החל בבדיקת מספר הנפשות המעודכנות בחשבון המים (זמן מצוין לדווח על כל הילדים), המשך בתנאי המסלול של האינטרנט, ביטול המוזיקה בהמתנה בסלולאר, מחשבה מחודשת על נחיצות הקו הנייח, ומודם טלוויזיה בכל חדר. אתר מאוד מומלץ להשוואת עלויות הוא "כמה זה". לפעמים, כמו במקרה ששני בני הזוג עצמאיים וקיימת עצירה בהכנסות ומצוקה תזרימית משמעותית, ניתן לפנות לבנק ולבקש הקפאה של תשלומי המשכנתא והחזרי ההלוואות. צריך לזכור שזו לא מתנה, זה עולה כסף, אבל זה מהלך שניתן לשקול בחיוב כשהמצוקה גדולה.

הוצאות שוטפות: מדובר בעיקר במזון ודלק, שנערכות כמה פעמים בחודש. בדרך כלל אנחנו אוכלים אותו דבר ונוסעים לאותם מקומות, לעבודה ובחזרה, או מבקרים את המשפחה. בממוצע, הסכומים החודשיים יהיו די קבועים. אבל עכשיו, כשאנחנו בבידוד ומתבקשים לא לצאת מהבית, בהרבה משפחות סעיף המזון גדל. חלק מהרכישות שנעשו בתקופה האחרונה היו רגשיות, ונבעו הן מחוסר הוודאות שהמצב החדש יצר, והן מחוסר האמון שיש לנו במערכת. רבים רצו לוודא שתהיה כמות מספיקה של מזון בבית. אבל גם את הרכישות האילו אפשר וכדאי לנהל ביעילות.