האם אנחנו באמת מכירים את הדרכים לחסוך בהוצאות?

כתבה בעיתון "כלכליסט" הציגה בשנת 2013 מציאות מטרידה לפיה 70 אחוזים מהציבור הישראלי יתקשו להתמודד עם הוצאה בלתי צפויה של 8,000 שקלים. (https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3609986,00.html). במתודולוגיה של כלכלת המשפחה אנחנו קוראים להם בלת"מ, בלתי מתוכננות. השם קצת מטעה, ההוצאות האלו קורות כל הזמן, אנחנו רק לא יודעים לתזמן אותן. בהערכות נכונה, כשפתאום יש טיפול שיניים יקר או תקלה במכונית, יש לנו "קופה קטנה" להתמודדות עם ההוצאה, ואין דרמה.

לפני הרבה שנים גיליתי שאין שום קשר בין היכולת להרוויח כסף, ליכולת לנהל אותו. מדובר בכישורים וידע אחרים, שלצערי לא מלמדים אותם מספיק. הפעם הראשונה שנתקלתי בתופעה, היתה לפני הרבה מאוד שנים, כשקולגה נפגשה פעם ראשונה בקונספט של הלוואת בלון (כשצפוי לנו סכום כסף גדול בעתיד, למשל חסכון שנפתח, אפשר לקחת הלוואה שתוחזר כשיגיע הכסף, יחד עם הריבית שתצטבר). היא סיפרה לי בהתלהבות על ההלוואה שלקחו כנגד היתרה בקרן ההשתלמות, כדי לכסות על המינוס, שתשולם כשקרן ההשתלמות תהפוך לנזילה, ואז שאלה: ואיך אתם מכסים את המינוס? עניתי לה בתמימות: אין לנו מינוס. דממה, זה היה רגע מכונן. ממש ראיתי איך היא קולטת שיש מציאות אלטרנטיבית, שבה אפשר לחיות בלי מינוס. כל מי שהיא מכירה תמיד היה במינוס, ואף אחד לא סיפר לה שאפשר אחרת. 

יש הרבה אנשים שנמצאים במינוס תמידי, במקסימום מסגרת האשראי, וזה שימוש שגוי, לא יעיל ויקר במכשיר. המינוס הוא מכשיר שמאפשר לנו לקבל נזילות במקרה הצורך. למשל במקרה שמשהו משתבש, ותשלום שהיה צריך להכנס לחשבון התעכב, ובינתיים ירדו ההתחייבויות שלנו. המינוס מאפשר לנו לעבור את התקלה הזמנית הזו בצורה חלקה. זה בדיוק המצב כיום אצל הרבה משפחות, הההכנסות ירדו בפתאומיות, וכניסה למינוס בצורה מבוקרת, בתוך מסגרת האשראי, עם אסטרטגיית יציאה, יכולה לאפשר למשפחה לעבור את המשבר.

המתודולוגיה של כלכלת המשפחה מניחה שמשפחה היא עסק, והחוקים של ניהול עסק תקפים גם במרחב המשפחתי. התנהלות יעילה עם הכסף, תכנון, תעדוף, הסתכלות על התמונה הגדולה מחד, וירידה לפרטי פרטים מאידך, יאפשרו למשפחה להשיג את המטרות והיעדים החשובים לה. התנהלות לפי המתודולוגיה גם ממתנת את השפעת המצב הכלכלי שנוצר בעקבות הופעת וירוס הקורונה. וכך ננהל סיכונים.