להכין רשימה מסודרת של המוצרים שאתם חושבים שכדאי שיהיו בבית למקרה של מחסור במזון. מציעה שברשימה יהיו מוצרים יבשים כמו אורז, פסטה, קיטניות וכו’, מומלץ שאלה יהיו רק דברים שאתם באמת משתמשים בהם. את הכמויות מחשבים לפי הצריכה בפועל של המשפחה. אפשר ממש לתכנן תפריט יומי, לחשב כמה אורז צריך, כמה פסטה וכו.

אחרי שהרשימה מוכנה, לעבור על כל המצרכים שכבר יש בבית. זו הזדמנות מעולה לעבור מוצר מוצר, לרשום כמה יש, ולסדר בארון כך שתשתמשו קודם במוצרים הישנים יותר, ולא תגיעו למצב שאוכל מתקלקל וזורקים אותו. לגבי הפג תוקף: כמו שיש מוצרים שמתקלקלים לפני הזמן המומלץ, יש הרבה מוצרים שמחזיקים מעמד מעבר לתאריך המומלץ. גם אם מוצר עבר את התאריך הרשום, כדאי לבדוק אותו לפני שזורקים סתם.

אחרי שהוחלט מה צריך שיהיה בבית, נבדק מה יש, מכינים רשימה של החוסרים, ורוכשים רק לפי הרשימה הזו. את הקניות החדשות שמים מאחור, ומשתמשים קודם במוצרים שיש בבית. בכל פעם שמשתמשים במשהו, רושמים שצריך לרכוש את הפריט הזה.

זה הרגל שעוזר להמנע מרכישות אימפולסיביות בימים רגילים, ובימים אלה בפרט. כשנחזור לשיגרה, אפשר יהיה לשקול להוריד את הכמויות במלאי, ואז תהיה תקופה של ירידה בהוצאות.

כדאי לשים לב כמה מהמוצרים שאתם רוכשים הם חומרי גלם, שמשמשים להכנת מזון, וכמה הם מוצרים מתועשים של מזון מעובד, חטיפים ופינוקים, שערכם הבריאותי נחות. ככל שיהיו יותר חומרי גלם ופחות מוצרים מעובדים, כך הסל יהיה זול יותר ובריא יותר. בימים הללו של הבידוד, בישול משותף יכול להיות חוויה משפחתית, מהנה וחסכונית.

הוצאות משתנות: ביגוד והנעלה, מוצרים לבית, רהיטים, בילויים וחופשות, מתנות ואירועים, טסט לאוטו ועוד. רוב המשפחות נכנסות לגרעונות חודשיים כי הן לא יודעות לנהל את ההוצאות הללו, שדווקא בימי הקורונה נעצרו. לחלק מאיתנו זו הזדמנות מצוינת לתעדף מחדש, ולראות מה להכניס לתקציב ומה פחות חשוב. לאחרים זה יהיה הכרח כואב.